עיצוב מוצר כמו תכשיט, רהיט או בגד, מבטא לרוב את היצירתיות הייחודית של המעצב ומגלם בתוכו אמירה אומנותית שלו, אותה הוא מבקש להביע וממנה הוא מקווה להתפרנס.

הבעיה היא שבמקרים רבים מעצבים מוצאים עצמם מתוסכלים כאשר שוב ושוב הם מגלים כי יצירתם הועתקה על ידי אחר, אשר נהנה ממכירתם על גבם.

חשוב להבין – עיצוב של מוצר הוא נכס. נכס רוחני של היוצר, אשר אינו נמכר ביחד עם המוצר. כך למשל, אם רכשתי תכשיט במיליון שקלים, התכשיט אמנם שלי, אך זכויות הקניין הרוחני בו, כגון עיצוב, או היכולת ליצור העתקים, אינן שלי. זוהי הפרדה שחשוב לעשות בין החפץ עצמו לבין זכויות הקניין הרוחני שלו.

איך מגנים על אותו נכס רוחני?

הדין הישראלי מטיל לא מעט מגבלות להגנה על עיצובים, הנכללים תחת הגדרת “אמנות שימושית”. חוק זכויות יוצרים קובע כי עיצובי מוצרים, אשר משמשים לייצור או שימוש תעשייתי (דהיינו ייצור של למעלה מ-50 יחידות), אינו יכול לזכות בהגנת החוק ולא תהיה בהם זכויות יוצרים.

כך שלמעשה, דרך המלך בהגנה על מוצרים כגון תכשיטים, בגדים, רהיטים וכיוצ”ב, הוא באמצעות רישום מדגם.

רישום מדגם

רישום מדגם הוא בעצם הכלי היעיל ביותר, ולעיתים היחידי, להגנה על עיצוב של מוצרים ועל צורתם החיצונית (להבדיל מהפונקציונאליות שלהם), גם אם כרוך בעלויות ומוגבל בזמן (תקף ל-15 שנים לכל היותר). מדגם רשום מעניק בלעדיות על עיצוב הייחודי והספציפי של החפץ שנרשם, ומאפשר למנוע מאחרים להעתיקו ולחקותו. יש להדגיש כי לא ניתנת הגנה על הרעיון שעומד בבסיס העיצוב אלא רק על הביטוי הספציפי עצמו. התנאי הבסיסי והעיקרי ברישום מדגם הוא היותו של העיצוב חדש, שטרם נמכר או פורסם. לאחר פרסום העיצוב, הדרך לרישום המדגם תהיה חסומה, כך שבמידה וברצונכם לרשום מדגם, הגישו את העיצוב לרישום – ורק לאחר קבלת חותמת “נתקבל”, התחילו בפרסומו או בשיווקו.

במקרה של עיצובים שממש הפכו לסימן היכר ומזוהים עם היוצר, יש אפשרות לתקוף חיקויים גם בדרכים נוספות, אך מדובר במקרים יחסית נדירים.

הכותב, עו”ד עוז חיים הנו בעל משרד עורכי דין, המתמחה בקניין רוחני, אינטרנט ומשפט מסחרי